אנו בעץ לדעת מאמינים שהאחריות המוטלת עלינו הנגרים, אשר לא רק כמו כולם חיים, נושמים ונהנים מפריים של העצים, אלא אף יותר מכך מתפרנסים מהם; להעביר מסר חזק וברור של כבוד ואהבה לעץ כחומר חי, דרך עבודתינו ודרך מסירותינו לבחירות הנכונות לשמירה על העצים ועל סביבתם. ומשנת הלימודים 2016 איננו מרשים שימוש בעץ טרופי ו/או כל עץ שאינו בר קיימא בבית סיפרינו. במקרים יוצאי דופן ניתן להשתמש בעץ מסוגי העץ שאינם מותרים – אך ורק בחתיכות עץ ממקור ממוחזר.

מה הוא עץ בר קיימא?

משמעות המילה קיימות היא דרך לניצול משאבים אשר מטרתה לענות על צורכי האנוש לצד שימור הסביבה, כך שצרכים אלה ייענו לא רק בהווה, אלא גם בעתיד. ז״א באופן שבו הצרכים שלנו יענו, בזמן שאנו מטפחים את הסביבה.

עץ בר קיימא מגיע מיערות המנוהלים באופן מקיים. הוא מתחדש משום ששומרי היערות מנהלים את סביבת החורש ומונעים נזק למערכת האקולוגית, לפרשות המים, למגוון החיות ולעצים עצמם, במציאת פתרונות ומשאבים לטווח הארוך ולא לטווח הקצר. בהקשר הזה משמעות הקיימות היא, שהיערות ישארו פה גם עבור ילדינו ונכדינו, וימשיכו לשאוב פליטות פחמן וישמרו על האויר נקי לחיות הבר ולדורות הבאים.

ההיסטוריה האנושית בעץ על קצה מזלג

לפני 375 מליון שנה, עצים היו המשפיעים העיקריים על השינויים באקלים. זאת היתה התקופה שבה הופיעה לראשונה צמחיה ביבשה ולכן נוצרה מערכת אקולוגית אשר מאוד תלוייה ומחוברת ליערות. בתור יונקים נושמי חמצן אנו מסתמכים על עצים לקיומינו, אשר הופכים פחמן דו חמצני בתהליך של פוטוסינטזה לחמצן. ללא עצים ופוטוסינטזה לא הינו קיימים.

למרות ההבנה בחשיבות תפקידם של העצים בתמיכה בחיים בכדור הארץ, אנו ממשיכים לכרות שטחים ענקיים של חורש כל שנה, ללא סימנים של האטה. השימוש בעץ כחומר גלם לבניית מחסה, כלים, וחימום נעשה מאז עידנים פרה היסטורים, אך כשהאוכלוסיה הגלובלית גדלה – והולידה איתה גם חקלאות, עיירות וערים, הרעב שלנו לעץ גדל יחד איתה. בתוך הסכלה האבולוציונית, אנחנו נמצאים בשלב בו העקומה תפסה כיוון חד למעלה, שכן הצמיחה בשימוש בעץ נעשתה בטווח זמן קצר מאוד.

מצב היערות היום ולקיחת אחריות

בירוא יערות הוא אחד מהפגיעות ההרסניות ביותר של האנושות בכדור הארץ, כאשר כריתת יערות מרוקנת את העולם מזני חיות וצמחים שונים. ולמרות העובדה שעץ היה חומר זמין בין היתר לשימוש בבנית בתים או ייצור נייר במשך דורות, הוא בשום פנים ואופן אינו מקור לחומר שמתחדש במהירות. אפילו כיום כשיש יערות מנוהלים והשימוש המתגבר בעץ ממוחזר, התלות שלנו בעץ ממשיכה לגדול לצד צמיחת האוכלוסיה.

בירוא יערות האמזון בברזיל לדוגמא, אולי לא נראה לנו רלוונטי לחיינו משום שהוא קורה במרחק של אלפי קילומטרים מאיתנו. אנחנו אולי לא מבינים את הנזק שנגרם עקב קניית מהגוני לרצפת הדק שלנו או רהיטי גינה עשויים מטיק. אבל לקניית עץ לא מקיים יש השפעה משמעותית על המקומות בהם הוא נכרת, כולל פגיעה בזכויות האדם, פגיעה בחיות בסכנת הכחדה, איום על סגנון החיים וסביבת המחייה של שבטים מקומיים וגם הפיכת חיות נדירות ומיוחדות למחוסרות בית.

רק 8% מהיערות בעולם מוגנים כמו שצריך מהרס. תעשיית העץ אינה יודעת שובא, וכמו כן צריכת העץ שלנו. ברוב המקרים העץ נכרת באופן לא מקיים למרות המאמצים של פעילים למען איכות הסביבה, ממשלות ומחוקקים. לצערינו כסף משפיע יותר מהגיון בריא והרגע הזה, יותר חשוב מהעתיד. במלזיה למשל, יצור העץ לתעשיה דורש יותר עץ מאשר יש בנמצא. באזורים מסויימים לא נותרו עוד עצים ולכן העץ מיובא מאינדונזיה בכדי לעמוד בדרישה.

הטרגדיה האמיתית ביעור היא שבעזרת ניהול יערות נכון ושיתופי פעולה, יכול להיות לנו יותר עץ ממה שאנחנו צריכים. אמנם, גם אם ננהל את כל היערות שלנו באופן מקיים, עדיין נצטרך להתייחס לכמה סוגי עצים נדירים ביתר זהירות ולשווק עצים פחות פופולרים אך דומים. נצטרך לחפש אלטרנטיבות מאושרות ע״י אירגון (FSC (Certified Stewardship Council אשר דואג לשווק רק עצים מיערות מבוקרים ופועל למען ניהול נכון של יערות, בריאותם ויותר חשוב מזה, שם את אינטרס שמירת היערות בראש הרשימה, מעל ולפני רווח.

עץ יכול להיות חומר גלם בר קיימא ויש לנו את היכולת לספק עץ בכמות עולמית, אך רק אם ניקח אחריות על ניהול נכון ונתחיל לראות אותו כמשאב הגלובלי שהוא.

יתרונות סביבתיים לשימוש בעץ כחומר גלם.

אם זאת, חשוב להבין שיש גם יתרונות לשימוש בעץ כחומר גלם. חוץ מיופיו ומגעו הטבעי, הוא חזק, עמיד ובניגוד לחומרי בניין אחרים ניתן למחזר אותו, הוא מתפרק בצורה ביולוגית לקרקע, האנרגיה המושקעת בעיבודו נמוכה יותר מייצור של כל חומר אחר בו משתמשים לבניין כמו בטון, פלדה, אלומינים ופלסטיק. והוא מבודד טוב פי 15 מבטון, פי 400 מפלדה ופי 1770 מאלומיניום ובכך חוסך אנרגיה.

מוצרי עץ מהווים מאגרי פחמן על ידי הארכת פרק הזמן שפחמן דו חמצני הנלכד בעץ נשמר מחוץ לאטמוספרה. עץ שמת ביער ונרקב משחרר את הפחמן חזרה אל האטמוספרה. ע״י בניית רהיטים עמידים ואיכותיים אנו בעצם מאריכים את חיי החומר.

איך לדעת מה כן ומה לא לקנות?

עץ גושני מתחלק בדרך כלל לשני סוגים, עץ קשה; מעצים בעלי עלים רחבים כגון אלון ואשור או עץ רך; מעצים מחטניים כגון אורן ואשוח. עצים רכים נוטים להיות יותר מקיימים מאשר עצים קשים פשוט משום שהם זנים הגדלים בקצב מהיר יחסית וקל לאבד ולנהל אותם. יערות עצי אלון דורשים ניהול זהיר בכדי לעשותם מקיימים אך ניתן לעשות זאת.

האיחוד האירופאי הגיש צעדים משפטיים כדי להגן על יערותיו, וכיום יותר עצים ננטעים מאשר נכרתים. אלו הן חדשות נהדרות לעתיד, כאשר יערות אירופיים גדלים במקום להעלם. משום שהחוק דורש שתילה מחודשת על כל חלקה שנכרתת וגם מגביל את הכמות השנתית המותרת לכריתה, קניית עץ אירופאי היא בדרך כלל הקנייה הבטוחה.

מקורות עץ מאסיה, אפריקה, דרום אפריקה, האמזונס ואפילו אמריקה הצפונית וקנדה מגיעים עם פחות ערבויות. ניתן לשנות זאת ע״י עבודה קשה, נחישות והתמדה למטרה הסביבתית וישנם גופים בין לאומיים אשר עוסקים בניסיונות להביא מודעות וחוקיות לכל הפלנטה אך הדרך עוד ארוכה.

עץ שווה המון כסף, בירוא יערות שווה המון כסף, כריתה בלתי חוקית שווה המון כסף. אם אתם קונים עץ מחוץ לאיחוד האירופאי, דאגו לפחות שהוא אינו שייך לזנים הנכחדים.

כל העצים ברשימה המצורפת הם בסכנת הכחדה וחייבים להמנע מהשימוש או הקניה שלהם: מורבאו Murbau, סאפלי Sapelee, וונגה Wenge, אבוני, מהוגני ברזילאי, טיק בורמזי וטיק באופן כללי, ואיפאה – בגרינפיס טוענים כי ישראל ניצבת במקום השמיני בעולם בשימוש של עץ האיפאה הנדיר מיערות האמזונס. לדברי הארגון, בצריכת עץ איפאה לנפש, ניצבת ישראל במקום השני בעולם אחרי בלגיה.

זיהוי עץ בר קיימא – FSC

חפשו תמיד את הסימון הרשמי למקור העץ, אפילו עץ שנאמר עליו שהוא מגיע מאירופה. ישנם ספקות לגבי עץ אשר מגיע מאזורים מסויימים באירופה, כמו למשל כריתה בלתי חוקית ביערות ברוסיה ובסיבריה.

הארגון ללא מטרות רווח שנקרא  – The Forest Stewardship Council – FSC, אשר מקדם ניהול אחראי של יערות העולם, מנפיק תעודות אחריות המוכרות בכל העולם כתקן סטנדרטי וסימון מסחרי לכל אחד, עסקים או יחידים, אשר רוצים לקדם יעור אחראי.

ניתן לסמוך על הלוגו של FSC אשר מבטיח שהעץ מגיע ממקורות מקיימים.

ומה עם העץ הארץ ישראלי? 

קק״ל מנהלת כמיליון דונם של יערות נטועים. עיקר השטח המיוער הוא של עצים מחטניים. אורן ירושלים מהווה את המין העיקרי ביערות אלו ואחריו אורן ברוטיה וברוש מצוי. נטיעת אורן ירושלים פחתה באופן משמעותי החל מאמצע שנות השיבעים, בשל מזיק. אורן ברוטיה העמיד למזיק, הפך למין המחטני העיקרי בנטיעות החדשות. במקביל הושם דגש ניכר בנטיעת מינים טבעיים של רחבי עלים, כדוגמת האלון והאלה.

היעד המרכזי של משק היער, שחותרת אליו קק״ל באזורי הצפון והמרכז, הוא הפיכת היערות המחטניים המונוקולטורים ליערות מגוונים יותר, בעלי מורכבות מינית ומבנית, משמע יער רב גילי ורב שכבתי. זאת במטרה לשפר לטווח הארוך את השרידות של יערות מול עקות והפרעות וכן להגביר את המגוון המבני הביולוגי שלהם.

תפוקת העץ מהיערות היא פועל יוצא של הטיפולים היערניים הסדורים על פי עקרונות יעראיים ואינה מטרה בפני עצמה. רק כ-400.000 דונם מהשטחים המיוערים, המנוהלים על ידי הקק״ל, נכללים בניהול אקטיבי, שמשמעותו דילולים מחזוריים כחלק מממשק היער. תפוקת העץ הממוצעת הנובעת מכריתות בשנים האחרונות היא 39,000 טון לשנה.

רוב העץ הנכרת ביערות קק״ל מגיע לשוק עצי ההסקה. לפחות 40% ובתקופות מסויימות אפילו 80%.

עץ לניסור, הגזעים העבים המתאימים לעיבוד, נמכרים לרוב למנסרות בחברון ע״י הקבלנים העובדים בקק״ל, מנסרות אלו עוסקות בעיקר בייצור משטחים. כמות קטנה מאוד של גזעים לניסור, אולי פחות מ 5% מהגזעים שנכרתו, מגיעה למנסרות הנמצאות בישראל עצמה לייצור מגוון רחב של מוצרים.

גם בארץ, למרות השמירה על היערות ע״י קק״ל, הכסף הוא שמכריע בסופו של דבר והרבה מהעץ המקומי הנפלא שגודל פה, שיכול לשמש אותנו הנגרים, מגיע קודם כל למרבה במחיר. גם עצים שנכרתים ע״י קבלני העיריות או המועצות המקומיות נמכרים לרוב לשוק עצי ההסקה. כך שמי שמצליח להציל גזע עץ מגורל השריפה כל הכבוד לו…

וככה כדי לפתוח את עיניכם להיצע המהמם שקיים פה אצלינו בארץ, הינה רשימה של עצים הגדלים ממש ליד הבית, הרבה מהם מוגנים וכמובן שאסור סתם ככה לכרותם אך אם ידכם משגת להצילם מפני שריפה או ריקבון ולמצוא להם שימוש מכובד כדאי:

• אשור – מכונה גם עץ בּוּק
• אדר – אחד מסוגיו השונים של המייפל. משתמשים בו בעיקר לבניית כלי נגינה.
• פאולוניה – עץ אשר יובא לארץ מאוסטרליה וסין, הוא גדל מהר לגובה וללא עיניים ומצויין לבניית רהיטים, כלי מטבח וכלי מוזיקה.
• ערבה/ערבה בוכייה – משמשת לרוב כעץ נוי, היא גדלה מהר במקומות בהם יש מים ומשמשת גם לטיהור מי שפכים. ערבה לבנה הגדלה בארץ לצד נחלים היא צמח מוגן בישראל.
• צפצפה – נחשבת לחומר בניין איכותי.
• ינבוט – הוא עץ תת-קרקעי. על פני השטח נראה כמו שיח אך מתחת לפני הקרקע מקיים מערכת שורשים שהיא למעשה גזע מסועף ענפים לעומק של כ -20 מטרים ויותר.
• מילה – מכונה גם אשה, ממשפחת הזיתיים. עץ המילה הוא עץ קשה ודחוס, קשיח, חזק מאוד אך אלסטי. הוא משמש באופן נרחב להכנת קשתות, ידניות כלים, פורניר וכן הלאה. הוא אינו עמיד במגע עם קרקע ולכן אינו משמש למטרות חיצוניות.
• דולב – Sycamore. עץ נוי וצל, שימש בעבר לבניין.
• ליבנה – Birch. בארץ גדל רק הליבנה הרפואי והוא עץ מוגן. עץ קשה לעיבוד בכלים ידניים.
• אורן – Pine. אחד מהחשובים בעצי התעשייה, הוא עץ רך, גדל במהירות וניתן לשתילה באופן צפוף.
• ברוש – Cypres, ברוש מצוי הינו היחיד הגדל פרא בארץ. משמש לרוב כעץ נוי אך בזכות ריחו הנעים משתמשים בו גם לבניית דלתות.
• אקליפטוס – מיובא מאוסטרליה. משמש בנגרות בעיקר לריהוט גס.
• אלון – Oak, בארץ גדלים מספר מינים של אלונים. האלון משמש לבניית רהיטים, ספינות, סירות וחביות לצורך יישון סוגים שונים של משקאות אלכוהוליים.
• סיסם הודי – בישראל גדל כעץ נוי שגדילתו מהירה. עמיד בפני טרמיטים בשל צפיפות חומר גבוהה. הסיסם גמיש וקליל לעיבוד. משמש לבניית רהיטים ופורניר.
• זית – נחשב עץ איכותי וקשה. מתאים לייצור רהיטים, לגילוף וגם לחפצי נוי וקישוט.
• גרבילאה חסונה – Grevillea Robusta, ידועה גם כאלון המשי אך אינה קרובת משפחה שלו. מקור מוצאה אוסטרליה ומשתמשים בה לבניית חלונות וגדרות משום עמידותה לריקבון. אך היא מתאימה גם לבניית רהיטים וגיטרות.
• שיטה – Acacia, משמשת בעיקר לנוי ומרפא, השרף שימש תרופה בימי קדם.
• אלה – ישנם שני סוגים בארץ, האלה הארצישאלית והאלה האטלנטית. זהו עץ עתיק ויש אלה אטלניתית ענקית מרשימה בת 450 שנה ממערב למצודת כח. האלה היא עץ מוגן על פי חוק.
• חרוב – מקומי ים תיכוני. ומשמש לנוי ולפרי.
• פקאן – מקורו בדרום מזרח אמריקה הצפונית. בשל חוזקו, הוא טוב להכנת רהיטים.
• כליל החורש – Judas-Tree, קרוב משפחה של החרוב, מוגן על פי חוק וגדל כעץ נוי בגינות ותורם כמדביר טבעי בהגנה על מטעים מפני פשפשים טפילים.
• אגוז – אגוז מלך המכונה גם אגוז אנגלי או אגוז קליפורניה, הוא עץ גדול המגיע לגובה 25-35 מטר בקוטר של עד 2 מטר. משמש בעיקר עבור הפרי.
• אזדרכת – מקום גידולו הטבעי בדרום ובמזרח אסיה. בארץ נמצא ברשימת העצים הפולשים. העץ קשה ובעל מרקם יפה ולכן משתמשים בו הרבה בתעשיית עיבוד העץ במחרטה.
• צאלון – מקורו במדגסקר (עץ הבר המקורי במדגסקר נמצא בסכנת הכחדה).
• מכנף נאה – Rosewood, מקורו בדרום אמריקה. צמיחתו המהירה של העץ הופכת אותו לבחירה מועדפת לתוכניות יעור מחדש. העץ המופק ממנו הוא איכותי, ומשמש לבניית רהיטים.
• תות – עצי התות הגיעו לישראל מאסיה כבר לפני למעלה מאלף שנים. עלי העץ הם מזונם הכמעט בלעדי של זחלי טוויא המשי, ומכאן חשיבותם הכלכלית בתעשיית המשי.
• קזוארינה – עצי קזוארינה הובאו לארץ מאוסטרליה והם משמשים כעצי נוי.
• שיזף – שיזף מצוי.
• אבוקדו – עץ סובטרופי. מוצאו של האבוקדו במרכז אמריקה.
• עצי הדר
• דובדבן – הוא תת סוג הכולל בין השאר את השקד, האפרסק והמשמש.
• קטלב – קליפת הגזע אדמדמה וחלקה
• שקמה – מן סוג של פיקוס
• מורינגה רותמית – עץ מרפא נדיר
• ער אציל – עלי דפנה
• אשל – גדל בעיקר במידבר

השימוש בעץ הקיים בסביבתינו חוסך באנרגיות שינוע, מפחית נזקים ליערות שמחוץ להישג ידינו ושליטתינו ומחבר אותנו לארץ ולסביבה המיידית בה אנו חיים. אם זאת חשוב להדגיש פעם נוספת שאנחנו בשום פנים ואופן לא מעודדים כריתה בלתי חוקית של עצים. רק מבקשים להציל את העץ שכבר נחתם גורלו.