שולחן בשקל

׳שולחן בשקל׳ – מסע אומנותי בדרך עצים 

בפראפרזה על דברי המעצב רון ארד: ׳בניגוד לאמן (artist), יצירתו של האומן (craftsman) היא כזאת שאפשר לשבת עליה׳.

את ההבחנה הזאת ספגתי בפגישותי הראשונות בבי״ס ׳עץלדעת׳ בניהולו של נתן. אני בחרתי בדרך העצים על מנת לממש את רצוני ליצור פריטי ריהוט עשויים עץ לשימוש אנשים ולביטוי יצירתי האישית. כאן מתחברים עולמות הפנטזיה, המימוש, התועלת וההקשר שבו מונחת היצירה. מצאתי שבעבודה בעץ, בניסורו, בהקצעתו ובפיסולו מופעלים כל חושי באופן מלא ומתמשך. ריחו המזהה של העץ המעובד, צלילהמקצועה מקלף את תלתלי העץ, מגע היד המלטפת את המשטח המוגמר, סדק האור המסתנן בין חיבורי הקורות. 

עם הרקע הזה ועם הרבה נחישות התחלתי לעבוד על שולחן קפה כפרויקט אישי בהנחיתו של נתן. מקורות ההשראה שלי לביצוע הפרויקט היו:

בתחום התוכן – נגר אומן דני בשם פדר מוס, שפעל בדנמרק באמצע המאה העשרים ואשר יצירותיו הפכו לאחר מותו למופת עיצובי וביצועי של פריטי ריהוט מעץ. בהשראתו. בחרתי את עיצוב השולחן שאותו בחרתי לבנות.

בתחום השיטות – נגרות ידנית המבוססת על טכניקות של חיבורים ומבנה שפותחו לאורך מאות שנים בסין וביפן. טכניקות אלו מבוססות על שימוש ברכיבי עץ בלבד לבניית המבנה ללא שימוש בדבק ובחיזוקי ברזל.

בתחום הכלים – בחרתי לבצע את רוב העבודה בכלי נגרות ידניים, בעיקר יפניים.

מקורות השראה אלו הציבו בפניי ובפני נתן, כמנחה, אתגרים לא פשוטים שדרשו פתרונות יצירתיים ומקוריים על מנת לפתור בעיות מבניות ועיצוביות. דוגמא להתמודדות מסוג זה הייתה כשנדרשנו לחבר את משטח השולחן למסגרת הרגליים שלו. ההתעקשות על מציאת פתרון המושתת על חיבורי עץ בלבד הניב מנגנון מקורי ושימושי שלא היה מוכר לנו קודם ואשר יושם בהצלחה במבנה השולחן. מפדר מוס למדתי את חשיבות בחירת פני העץ וכיווני הסיבים כך שיתאחד כשפה עיצובית אחת. סוג העץ שנבחר לביצוע השולחן היה אלון– אלון לבן למבנה הרגליים ואלון התבור לבניית משטח השולחן. העץ למשטח נבחר מלוחות אשר נוסרו מעץ עתיק שנכרת זה מכבר באזור כפר גליקסון. במובן מסויים, העץ זכה לחיים חדשים. התולעים שחרצו בעץ הגולמי נבלעו (ע״י נתן בעיקר) וצאציהם בושלו בתנור ביתי למשך חצי שעה טרם עיבוד העץ. העדויות לקיומם הושארו ללא עיבוד במשטח השולחן כמחווה של כבוד. במהלך העבודה נחשפתי לשיטות עיבוד קלאסיות ומודרניות כאחת, כמו גם לכלי עיבוד ייעודיים, לדוגמא spoke shave מקומר לביצוע פריטי עיצוב בעלי מתאר עקום המופיעים בקושרת הרגליים של השולחן.  נקודה ישראלית בעיצוב השולחן, מעבר לבחירת עץ האלון המקומי, הייתה מידת רדיוס הגימור של המשטח – לצורך כך נבחר המטבע של שקל (בקוטר של 18מ״מ) ומכאן נבע שם הפרויקט ״שולחן בשקל״. גימור השולחן נעשה בעזרת סכינים בלבד וללא ליטוש על מנת שלא לפגום באיטום הטבעי שמעניקים סיבי העץ כנגד מים ונוזלים. בנוסף נמשך השולחן בשמן פשתן על מנת להבליט את צורתו הטבעית ולספק הגנה נוספת בפני חומרים חיצוניים.  עם סיום הפרויקט בניתי גם כסא משלים לפינת קפה באותן שיטות ומאותם חומרים.